לישראל בע"מ נ' עידן ואח'

החלטה

רקע

1) ביום 8.4.14 הוגשה התביעה שבנדון נגד שני נתבעים, ביניהם הנתבעת 2, היא דגנית לחקלאות 2000 בע"מ 513020461 (להלן: "הנתבעת"), בגין גרימת נזק שנגרם לעמוד חשמל של התובעת.

2) ביום 7.5.14 הגישה הנתבעת לבית המשפט, בקשת אורכה להגשת כתב הגנה ובה בין היתר, ציינה כי אינה פעילה מהשנים 2007-2008, וכי בכל מקרה אירוע הנזק הנטען בתביעה הנו משנת 2013.

3) ביום 11.5.14 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה נגדה, משכן לפי בירור שהיא ביצעה, לדבריה, עלה כי הנתבע 1 (מר יוסף עידן) היה עובד של חברת דגנים לחקלאות בע"מ. הנתבעת טוענת, כי ניסתה רבות ליצור קשר עם משרדם של באי-כוח התובעת בכדי להעמיד את התובעת על טעותה - אך ללא הועיל. כעולה מהודעתה האמורה, נראה לכאורה כי אירע בלבול בשם הנתבעת ונרשם לכאורה, דגנית במקום דגנים.

4) בהחלטתי מיום 13.5.14, הוריתי כי על התובעת להגיב לבקשת המחיקה של הנתבעת מהתביעה.

5) ביום 18.5.14 הוגשה לתיק בית המשפט הודעה והסכם פשרה, אשר כעולה ממנו הצדדים הגיעו לפשרה לפיה בין היתר, הפניקס חברת הביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), בשם הנתבעים [ראו סעיף 1 בהודעה] תשלם לתובעת סך 10,344 ₪ לסילוק מלא סופי ומוחלט של התביעה.

6) להודעת הפשרה האמורה, ניתן תוקף של פסק דין ביום 18.5.14.

7) עד אותו מועד, התובעת לא הגיבה לבקשת הנתבעת למחיקתה מהתביעה.

8) ביום 22.5.14 הגישה הנתבעת בקשה דחופה ובה הביעה פליאה ותדהמה בין היתר, כיצד היא נכללה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר לא הייתה אמורה להיות צד בתיק, ובכל מקרה, הסכם הפשרה לא גובש על דעתה, אינה צד לו ואף אחד לא שוחח עמה לצורך ההסכם האמור. הנתבעת ביקשה לתקן את המחדל ואת העוול שנגרם לה עקב כך.

9) ביום 22.5.14 הוריתי על התובעת להגיב לבקשה האמורה של הנתבעת, עד יום 26.5.14.

10) התובעת הגיבה ביום 26.5.14 וטענה בין היתר, כי עד השגת ההסדר לא הוגש שום כתב הגנה. לטענת התובעת, הסדר הפשרה נחתם מול הפניקס כאשר כאמור סילוק התביעה על-ידה נעשה בשמם ומטעמם של כל הנתבעים. התובעת ציינה כי בכל מקרה, אין לה התנגדות כי בית המשפט יורה על מחיקת התובענה נגד הנתבעת ללא צו להוצאות.

11) הנתבעת השיבה על תגובת התובעת ביום 1.6.14, ובתשובתה טענה בין היתר, כי אינה ולא הייתה אמורה להיות צד בתיק, מעולם לא חתמה על הסכם פשרה ואף לא נשאלה לגבי הסכם כזה. הנתבעת מעלה טענות נגד מייצגי התובעת בגין התנהלותם. הנתבעת טוענת, כי יש למחוק אותה מהתביעה ולחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא.

דיון והכרעה

12) למעשה, ככל שהנתבעת לא נתנה את הסכמתה להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין - משכן לא הייתה שותפה להסכם כאמור - הרי דינה כדין בעל-דין שניתנה החלטה שלא לפניו. למעלה מכך, דומה כי צירופה של הפניקס נעשה בשל היותה, כביכול, מבטחת של הנתבעים 1 ו-2. אולם, משעלה כי אירעה טעות ביחס לזהות אחד הנתבעים ולכן הוא אינו אחד "המבוטחים", דומה כי "המבטחת" אינה חבה עוד מכוח ההסכם שחלה בו טעות כאמור בזהות אחד הנתבעים.

13) על כן, לאור האמור ומשהתברר כי ניתן פסק דין שלא לפני הנתבעת 2, מתוקף סמכותי לפי תקנה 201 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 18.5.14 שנתן תוקף להסכם הפשרה.

14) משבוטל פסק הדין כאמור, לבקשת הנתבעת ובהעדר התנגדות מצד התובעת, אני מורה בזאת על מחיקת התובענה נגד הנתבעת.

15) לאור האמור, התובע והנתבעים 1 ו-3 יודיעו לבית המשפט, תוך 21 יום, את עמדותיהם בדבר המשך ניהול ההליכים בתובענה דידן.

16) בשים לב למכלול הנסיבות והתנהלות התובעת כלפי הנתבעת, יש להניח כי לו הייתה התובעת בודקת היטב את הזהות והיריבות בינה לבין הנתבעת - דגנית לחקלאות 2000 בע"מ - זאת בשים לב לבקשתה האחרונה מיום 11.5.14 למחיקת התובענה נגדה, וכן בשים לב לשיחות המתוארות בבקשות הנתבעת והטעות שנפלה ככל הנראה בשם בעל-הדין - היה נחסך זמן ומשאבים שיפוטיים להתדיינות בסוגיה זו.

איפוא, אני מורה על התובעת לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 750 ₪.